|
מיתולוגיה
יוונית:
לאחר שהאדס –
אחיו של זאוס, חטף אליו את פרספון והוריד אותה איתו שאולה,
זאוס, בשמו של דמיטר ציווה עליו לשחררה ועל מנת להבטיח את
שובה הבטוח של פרספון, הוא שלח את הרמס ללוותה בדרכה חזרה.
כשהרמס מצא
את פקרספון, הייתה ישובה ליד האדס, ועלזה מאוד בראותה אותו
- את מושיעה.
האדס הבין,
שהוא חייב לציית לאחיו הבחור זאוס וכדי להבטיח את שובה של
פרספון אליו הוא העניק לה רימון (גרנט), שכצפויי התקבל על
ידה בברכה ובשמחה. האדס ידע, שכשתחווה את מתיקות גרעיני
הרימון – תשוב אליו – וכך אכן היה – כל שנה שבה אליו
לשלושה חודשים – דבר הגורם להופעתו של החורף שנה בשנה. מאז
קושרים את הגרנט במשיכתו של מאהב – ונהוג לתת גרנטים
למאהבים על מנת להבטיח את שובם ולכן מקובל, לתת גרנט
לאהובים, שנוסעים הרבה. האמונה אף גורסת שהיא יכולה לרפא
קשרים שנקטעו בין מאהבים.
האמטיסט
דיוניסוס –
אל היין השמחות העליצות והשיכרות היה נתון לזעם נורא על בן
אנוש שסירב לכבדו עלידי השתכרות במסיבותיו. בזעמו נשבע
דיוניסוס שינקום את נקמתו על כל אדם אשר יסרב לקבל מתנותיו
של שמחה ושיכרון. באותו רגע עברה במקום הנערה אמטיסט,
התמימה והטהורה, בדרכה למקדש של האלה דיאנה. דוניסיס בזעמו
עיכב אותה בדרכה וזימן שני נמרים על מנת שיטרפו את הנערה –
להנאתו. הנערה זעקה לדיאנה במצוקתה, והיא בתורה, אחר
שהבינה את העומד להתרחש – הפכה את הנערה לקריסטל שקוף
(קוורץ) על מנת למנוע ממנה מוות אלים. דיוניסוס הופתע
מהמהלך והבין את אכזריותו – ובתור אל רגיש, מיד פרץ בבכי
מר – דמעותיו זלגו לתוך גביע היין שלו שבתורו עלה על
גדותיו והיין והדמעות נשפכו על האבן, שספג את צבע היין וכך
נוצרה לה אבן האמטיסט ידיעה זו שימושית בגמילות למיניהם
ואפשר גם להשתמש בזה בפגישות עסקים שכרוכות בהן שתייה –
ושהטובה העסקית שלך דורשת שתשאיר פיקח ששבן זוגך לשיחה –
לאו דווקא...
פנינים:
על פנינים יש
סיפרים רבים, או שברי סיפרים רבים – כולם קשורים לאהבה
ולים ורובם קשורים לדמעות. את הפנינים מקובל לקשור
לאפרודיטה – אלת האהבה היוונית ולוונוס – אלת האהבה
הרומית. גרסה אחת גורסת שפנינים נוצרו מטיפות המים שזלגו
מגופה של אפרודיטה כשיצאה מהים לאי קפריסין – (כל מקום בו
דרכה הפך ירוק) גרסה עוד יותר רומנטית גורסת שהפנינים הם
דמעות אושר של אפרודיטה. – לכן גם מקובל שכלות יענדו
פנינים ביום חתונתם על מנת לשמור אותן מבכי ועצב ביום
כלולתן. קליאופטה כבשה את ליבו של מארק אנטוני בכך שערכה
איתו התערבות שהיא יכולה להכין את הארוחה היקרה ביותר
בעולם. היא ערכה את השולחן עם שני צלחות ריקות ושני כוסות
יין – באחת מהן מוססה פנינה מעגיל ( שוויו מעורך כיום ב 4
מיליון דולר) אותו מיד גם שתתה. מרק אנטוני היה כל כך המום
שמיד התאהב בה – ואת הפנינה מהעגיל השני חצו לשניים והפכו
אותה לעגילים שיקשטו את הפסל של וונוס ברומא. במיתולוגיה
הערבית הפנינה נוצרה כשאור ירח מלאה עגלי טל שנטפו לתוך
הים. גם המטולוגיה ההודית קושרת בין הפנינים לאהבה...
אופל :
לאופל יצא שם
רע של אבן המביאה מזל רע . לאמתו של דבר, במיתולוגיות
המזרחיות גם היא קשורה ליופי ולאהבה והשם הרע שיצא לה קשור
דווקא לדרכי עבודה של צורפים בימי הביניים. באותו תקופה,
אופלים נהיו מאוד אופנתיים וכל אחד והכלב שלו רצו תכשיט
משובץ אופל. באותו תקופה – אף היה מקובל לכנוס צורפים על
כל אבן שהם שברו..... וכידוע לנו האופל היא אבן רכה מאוד,
שנשברת מאוד בקלות.....ומבחינת הצורפים, במקום להכניס
כסף,היא עלתה כסף......וכל מילה נוספת מיותרת
|